<h1>ספר השולחן הלכ' ק"ש שער שלישי</h1>
<h2>דף י.</h2>
שלשה מקומות יש בבית המרחץ, מקום שבני אדם עומדין עם לבושין הוא החדר הראשון (והוא החצר), מותר לקרות בו קריאת שמע וכל דבר של קדושה, מקום שמקצת בני [אדם] עומדין ערומין ומקצתן לבושין והוא הבית האמצעי, אין קורין שם קריאת שמע ואין מתפללין שם אבל יש שם שאלת שלום, מקום שבני אדם עומדין ערומים והוא הבית הפנימי, אין שם קריאת שמע ותפלה ולא שאלת שלום. וכן כל ענין שהוא מדברי הקדש אסור לאומרו בבית הכסא ובבית המרחץ, ואפילו לאמרן בלשון חול אסור, ולא לאומרן בלבד אלא אפילו להרהר בדברי תורה בלבו בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת אסור. דברים של חול מותר לאמרן בלשון הקדש בבית המרחץ ובבית הכסא, וכן כל הכנויין כגון חנון ונאמן וכיוצא בהם, מותר לאומרן בלשון הקדש בבית הכסא, וכמו שאמרו שרי ליה לאיניש למימר הימנותא בבית הכסא, אבל השמות המיוחדין והן השמות שאין נמחקין, אסור להזכירן בבית הכסא ובית המרחץ ישן. ראה אדם עובר על דברי תורה בבית הכסא ובבית המרחץ, מותר להפרישו מן האיסור ואפילו בעניני קדש ובלשון הקודש. הזמין מקום לבית הכסא בעיא [ברכות כ"ו ע"א] ולא איפשיטא ולפיכך אין קורין בתוכו.
